#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. א 'הכהנים והלוים מקדישין לעולם וגואלין לעולם בין לפני היובל בין לאחר היובל' למה שנה את זה?</p>	"<p dir=""rtl"">גואלין לאפוקי מישראל שאין גואלין ביובל. מקדישין לשמואל שסובר שאין ישראלים מקדישים ניחא ולרב משום רישא. בין לפני היובל בין לאחר היובל משום רישא.</p>"	ערכין כז.		שביעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כז. ב 'המקדיש את שדהו בשעה שאין היובל אומר לו פתח אתה ראשון שהבעלים נותנין חומש וכל אדם אין נותנין חומש'. מה הכונה אומרים<p dir=""rtl"">ומה הטעם שהבעלים קודמים (3)?</p>"	"אומרים ע&quot;י כפיה, אב&quot;א בתחילה אומרים ואם לא שמע כופין<p dir=""rtl"">אידי דחביבא ליה פריק ליה ביותר, ועוד שמצות גאולה באדון, ועוד שהבעלים נותנים חומש.</p>"	ערכין כז.		שמיני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. ג האם אפשר לפדות בדבר שאין בחומשו שווה פרוטה?</p>	"<p dir=""rtl"">לת""ק שהמעשה באחד שהקדיש שדיהו מפני רעתה זה היה באסר סובר שא""א אבל לר' יוסי שסובר שזה היה בביצה סובר שאפשר. וסתמא כחכמים.</p>"	ערכין כז.		שמיני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז: א 'אמר אחד הרי היא שלי בעשר סלעים ואחד אומר בעשרים וכו' חזר בו של חמשים ממשכנין מנכסיו עד עשר וכו.' מתי ממשכנין רק היותר שלו ומתי משמנין ביניהם?	בזה אחר זה כל אחד משלם כמה שחזר בו. בבת אחת משלשין ביניהם.	ערכין כז:		שמיני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז: ב כשהבעלים אמרו שפודים בסכום ואחר אמר סכום אחר מה הדין, ועל מה מוסיף חומש? {ומה הדין במעשר שני ומאי שנא?}	"כיון שהקרן של השני גדול ומצד שני ההקדש מרויח יותר מהחומש של הראשון כופין את הראשון לתת קרן כשני וחומש נותן כבתחילה שאין מוספין חומש על עילויו של זה וב&quot;ש מחמירין שכן מוספין, אבל שמו ג' כאומדן של השני אמר רב חסדא נותן חומש על עילויו של זה.<p dir=""rtl"">במעשר שני אפ' הוסיף השני מעט יותר הוא קודם, כיון שאין הנאה להקדש הקרן עדיף ואין מתחשבין בחומש.</p>"	ערכין כז:		שמיני
